שמירת העיניים

חמור מאוד הוא צו שמירת העיניים. על צו זה עמדה התורה בפסוק: "ולא תתורו אחרי לבכם ואחרי עיניכם" וכמה וכמה עונשין ואיסורים תלויים ועומדים כנגד מי שפוגם את עיניו. בעניין זה בא הזוה"ק (בחק לישראל פרשת תזריע יום שני) ומחדש חידוש נפלא: מדוע כה חמור הוא עניין שמירת העיניים? – מפני שהתר אחרי עיניו נהנה על ידם ואסור להנות בהנאה מסוג זה, כי אם ע"י חופה וקידושין. שאם לא כן, הופכת הנאה זו להיות תועבה לפני המקום ברוך הוא, ופגם עצום ונורא נמשך ומתהווה על ידה. והמתבונן היטב, כל רגע ורגע מפעים בקרבו את התחושה שהעולם הזה אינו שלו. הוא אינו מביט אנה ואנה ואינו פוגם את עיניו. גם זוכה הוא להתגבר על יצר הסקרנות המזיק מאוד והגורם היסח הדעת מעבודת השי"ת.

בדרך הלצה אמרו: מדבר סקר תרחק… ובדרך רמז אמרו: יש קונה עולמו בשעה אחת (ע"ז יח.) ' שעה מלשון "ואל קין ואל מנחתו לא שעה", לא פנה, ר"ל: בפנייה אחת שמפנה ראשו ועוצם עיניו – קונה עולמו.

מתוך ספרו של הרב חיים רבי

תגים: , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: